אנחנו בעידן שבו כבר לא סוגרים את מרפסות הבית אם אוכלים ביום כיפור, לא מתביישיםללכת ברחוב עם פיתה ובייקון בתוכה באמצע פסח ואף לא חוששים מקנסות או שאר ירקות אם אנו פתוחים בשישבת.
עידן האי-כשרות.
מסעדות כשרות אט אט נעלמו בארץ וניתן למצוא אותן בסניפים בודדים בערים שונות, כשבמקומות אחרים מעטרות את ארצנו מסעדות שאינן כשרות ואף פתוחות בחגים שונים בהם הן אמורות להיות סגורות או לפחות לא למכור חלק מהמוצרים שלהן.
זה לא שהפכנו לארצות הברית, אבל תודו, כיום נדיר למצוא מסעדה שלא תמכור חמץ בפסח, שתהיה סגורה ביום כיפור ושלא יהיה בתפריט שלה שרימפסים ושאר דברים לא כשרים, בעיקר כששואלים אותך אם בייקון הוא בהעדפותיך במסעדה שנחשבת "כשרה".
לא אחת אנו נתקלים בתפריט המעטר את עצמו במאכלים שאינם כשרים כשבמודעות פרסום שונות ואף בשאלות בטלפון המסעדה מחשיבה עצמה ככשרה, מסעדה כשרה היא גם מסעדה שאינה פתוחה בשבת או בשישי ומגישה אוכל כשר, אלא מסעדה שגם סגורה בימים שהיא אמורה להיות סגורה.
מסעדות כשרות מתיימרות להיות פופולריות, המסקנה היא שמסעדה כשרה לא צריכה להיות פופולרית אלא צריכה לשרת כראוי את לקוחותיה, הציבור החרדי, הדתי, המסורתי וגם הציבור הפשוט שאינו מאמין אדוק אלא פשוט שומר על מסורת זקוקים אחד לאחד למסעדות שיוכלו לשרת אותן ולתת להן את האוכל הכשר אליהן הן רגילות, אין שום סיבה שרק חילוניים יוכלו לבלות ולצאת, בואו נתחשב בכל האוכולוסיה.
בואו הנה נהיה אדיבים למי שמתווה את הבסיס ואת הדרך להנאה מהדת שלנו וניתן להם מסעדות כשרות, כראוי. ולא סניפים בודדים אלא רשתות, שלמות, כמו במסעדות הגדולות המרושתות על פני כל הארץ.
